דברי תורה שמאירים את היום
האם כאשר אוכלים פחות מכשיעור מברכים את אותה ברכה הראויה, או משנים מהברכה, או לא מברכים כלל?
תוס', רא"ש, רשב"א, טור- ברכה ראשונה אין לה שיעור, ומברכים את אותה ברכה. כיון שאסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה.
רבינו יונה- על פרי פחות מכשיעור מברך 'שהכל'. (רא"ש ורמב"ם בהדיא- חסרון שיעור לא משנה מהברכה).
כל בו משם רב אחא משבחא- פרי פחות מכשיעור אין צריך לברך אפילו 'שהכל'. (וכתב עליו הכל בו- אין כן דעת כל הפוסקים).

מרן פסק בשו"ע: האוכל פחות מכזית, בין מפת בין משאר אוכלין, והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקין, מברך תחילה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל.
משנ"ב (ס"ק א') עקב אריכותו ומורכבותו נחלקו בס"ד לפרטי פרטים-
כל האוכלין מצטרפין לכזית לברך עליהם ברכה אחרונה הראויה להן:
אם הן משבעת המינים, כגון: חצי כזית ענבים, חצי כזית תמרים) מצטרפין ומברך עליהם ברכה אחרונה 'מעין שלוש'.
ואם הן שלא משבעת המינים (כגון: חצי כזית תפוח, חצי כזית תפוז) מצטרפין ומברך עליהם בורא נפשות רבות.
אמנם, לעניין צירוף חצי כזית מדבר שברכתו האחרונה 'מעין שלוש' לחצי כזית דבר שברכתו האחרונה 'נפשות', דעת
משנ"ב, מג"א, כנסת הגדולה, ברכי יוסף, בן איש חי, כף החיים- לברך בורא נפשות לאחריהם. וכן כתב האור לציון, ועמו: הא דאמרינן נפשות לא פוטר 'מעין שלוש' ה"מ כשהתחייב לברך 'מעין שלוש' ורוצה לפטור עצמו ב'נפשות'. אבל באופן שמעולם לא התחייב ב'מעין שלוש' (פחות מכזית) שפיר יש לומר שמצטרף לעוד חצי זית עם שאר מינים לברך 'נפשות'.
אבל דעת היביע אומר אינה כן ולשיטתו בכה"ג לא מצטרף ואינו מברך כלל. והסכים איתו בספר ברכת ה'.

תגובות